המורה כתמנון

בקורס מדעי החינוך של ד"ר גילה לוי עצמון התבקשנו ליצור יצירה אישית אשר תבטא את החזון שלנו למערכת החינוך בכלי מתוקשב שנבחר.

כדימוי חשבתי על התמנון, אשר בעזרת 8 זרועותיו ועובדת היותו נטול שלד, גמיש ויכול להשתחל ולהגיע לחריצים ופתחים שונים.

כשאני מדמה את המורה לתמנון, שהוא הקשר הישיר לילד. וזרועותיו = מיומנותו  צריך להגיע לתחומים רבים בדגש על התאמה לשונות בצד החברתי, רגשי ולימודי כמובן. תוך שילוב התקשוב אשר קיים אצל הילדים הדיגיטליים. להמשיך לעודד ולתמוך בכישרונות ולקדם כל תלמיד תוך פיתוח הפוטנציאל הטמון בו. 

כמו התמנון , המורה צריך להגיע לכל ילד , לקדם ולגעת בו באמת.

זה היה הדימוי שלי בתחילת התהליך בתואר, הייתי מורה בשבתון. וכעת שחזרתי למשרתי בחינוך, אני מאמינה  כי זרועות התמנון צריכות להגיע לכל תלמיד, בכל תחום ומכיוונים שונים. עבודת המורה, משמעותית מאוד להתפתחות התלמיד. ועלינו לכוון לקידום, יצירתיות ואחריות.

בחרנו להציג את הדימוי  במצגת פוטוסטורי – המורה כתמנון

כח רצון

נושא הכתיבה בבלוג נבחר לעיתים מהרגשה או מצב בו נמצאים בחיים. היום ארצה לכתוב על התמודדות עם קשיים. כמחנכת לכיתות ו, יצרנו תוכנית מעברים חברתית אישית עם פעילויות שונות ומגוונות. חיפשתי דמות אשר תעצים את התלמידים , תתאים למפגש מעצים של הורים וילדים ותחזק את המקום של הילד ותעודד .

לאחר חיפושים רבים הגעתי לדמות אשר ניצחה לקויות וקשיים קשים ולדבריו כיום – השמים הם הגבול.

שמו אביחי שלי, נולד בריא, בגיל שנתיים איבד את שמיעתו, בגיל 4 הותאם לו מכשיר שמיעה מיוחד והחל לצמצם פערי דיבור. אך אז נפל ונחבל והחל לאבד ראייתו והגיע לאיבוד ראייה. הוריו במשך השנים נאבקו רבות על מנת שלא ילמד במסגרות חינוך מיוחד. הוא מתאר קשיים חברתיים רבים בביה"ס היסודי, רתיעה של ילדים והורים. בשנות התיכון חל מפנה חברתי ואביחי הגיע לגמר חידון התנ"ך. במשך 3 שנים התמודד בחידון, התקדם שלבים אך לא ניצח. ניסה להרים ידיים ולוותר, הוריו לא וויתרו לו. ולבסוף ניצח.

התנדב לצבא ולמד לתואר ראשון ושני. וכיום מנהל תיקי לקוחות בבית השקעות . הפך לברוקר העיוור הראשון. בעבודתו נתמך בטכנולוגיה המתקדמת. נעזר בתוכנות מיוחדות ובמגבר מיוחד לפלאפון. מערכת המחשוב הותאמה עבורו.

כיום בין עיסוקיו הרבים מתנדב כמנחה בארגון פעמונים , אשר נותן ליווי כלכלי למשפחות בבעיה פיננסית.

הזמנתי את אביחי לערב הורים וילדים. ערב זה היה בסימן "אין דבר העומד בפני הרצון". הרצאתו העניקה השראה וכוחות לתלמידים ולהוריהם.

כוחות להאמין בעצמם, לראות את חצי הכוס המלאה, להציב מטרות להתקדם ולהגשימם.

גם לי באופן אישי, השיחה איתו תרמה רבות. ואכן השמים הם הגבול!

האתר של אביחי שלי :

http://www.my-goal.org.il/

סרטון לצפייה מהרצאותיו-סיפורו וסדר יומו.

הערכת עמיתים

בקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של המרצה ד"ר אתי כוכבי, נתבקשנו להעריך אתר לימודי.בחרתי את האתר "הסוד של מיה" של מט"ח. בחינת התאמת המטרות, התאמה לגיל היעד, עיצוב וכו'. הערכה הייתה עבורי עניין מקצועי והערכתי בצורה ניטרלית.

בהמשך הקורס נתבקשנו לבנות יחידת לימוד.

בניית היחידה דרשה השקעה רבה בתכנון , בחשיבה וכן בביצוע. לאחר סיום בניית היחידה נתבקשנו להעריך יחידת לימוד של סטודנטים בקורס. לפתע מטלת ההערכה קיבלה זווית שונה. אני מעריכה חברים מספסל הלימודים.ניגשתי למטלה זו בכובד ראש ובמקצועיות רבה. ניתחתי את המחוון והנדרש ממני בכדי שעמיתיי הסטודנטים יקבלו הערכה מכבדת, שתהווה חלק מהתהליך שהם עברו וילמדו מהמשוב שיקבלו. ואם צריך לשנות או לחדד מטרה / פעילות מסויימת. הייתי שלמה מאוד עם הערכתי שכמובן כללה את הנקודות החיוביות וכן נקודות לשיפור.

מנגד הופתעתי לקרוא את ההערכה שקיבלתי. נחשפתי לסוג שונה של הערכה. משוב ללא לקיחת אחריות מלאה. אשר לא נעשה לדעתי בצורה  שתגרום לי לשנות, לשפר ולא האירו לי נקודות רלוונטיות לשיפור.

ילדי הבלוגים

אנו כסטודנטים כותבים ומעדכנים בלוג מדי שבוע. את ההתפתחות האישית שלנו בכתיבה אפשר לראות בפוסטים, בתכנים ובאופן הכתיבה.

חיפשתי ברשת תהליך דומה אצל ילדים. האם הוא קיים ובאיזה תכנים ותחומי עניין עוסקים בלוגים של ילדים.

לאחר חיפוש לא רב הופתעתי לטובה מבלוגים שונים. (כמובן שהיו גם פחות איכותיים)  מבחינים מייד כי מדובר בילדים דיגיטליים. למדו את טכניקת הכתיבה בבלוג מבחינה עיצובית, מבחינת הכתיבה, הניסוח. חלקם כותבים על חייהם מעין יומן אישי. המחשב בעצם החליף את העט והנייר.

הבלוגים נחשבים למעט יותר בטוחים מהפייסבוק. לדוג': ההרשמה לאתר מוגבי מותנית באישור הורה במייל וכן קיימת אופציית "ילד משרוקית" ילד עם ותק שעבר הכשרה מתאימה ותפקידו לשמור על שפה נקייה ולהתריע מפני גורמים עויינים.

לדעתי ילד שמנהל בלוג איכותי, עם מגוון תחומי עניין ירוויח גם הגשמה עצמית ואחריות, כמו כן זהו  כלי חשוב עבור ילדים שקטים ומופנמים אשר יכולים להביע את עצמם ולהיפתח בהדרגה.

מצרפת קישורים:

  

1)בלוג של נערה – המשמש מעין יומן אישי

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816478&catcode=&year=2012&month=8&day=0&pagenum=2&catdesc=

-       אתר המאפשר בלוגים בטוחים יותר לילדים. Mogobe(2

http://mogobe.walla.co.il/parents.aspx

חוק חינוך חינם - חינוך יקר!

 מדוח מבקר המדינה עולה כי למרות כללים ברורים שקיימים, ההורים נדרשים לשלם כספים באמצעות שימוש בסעיפים שונים 

חוזר מנכ"ל קובע באופן מפורש כי ההורים צריכים לכסות את עלות הביטוח מפני תאונות אישיות ושאר התשלומים הם בגדר רשות בלבד. מבדיקת המבקר עולה כי למרות זאת בין השנים 2010  –  2009 נגבו בפועל כמיליארד ₪ יותר. הסעיפים שבהם ניתן לבתי הספר לחרוג הם סעיף "שירותים מרצון" וכן "תגבור מקצועות" בהם אין הגבלה על הסכום שגובים מההורים.

בחטיבות ובתיכונים ההורים נדרשים לשלם על מגמות ייחודיות וכן תל"ן (תוכנית לימודים נוספת, העשרה) בתי ספר משבצים שעות אלו בסוף יום הלימודים כך שתלמיד שלא משלם הולך הביתה.

אופציות אלו יוצרות מעמדות וחוסר שיוויון. הורים מהמעמד הנמוך לא פונים לבתי הספר בהם גובים תשלומים גבוהים והפערים גדלים.

לדעתי, על משרד החינוך לרענן ולחייב לנהוג בכפוף למדיניות משרד החינוך וכן להגביל  את תשלומי הרשות ולבצע מנגנון בקרה בנושא. וכמובן על ההורים המודעים לחוק ולכלליו לדווח על חריגות .

מצרפת קישור לפירוט תשלומי הורים, המתפרסמת כל שנה ופתוחה  להורים.
טבלת תשלומי הורים שנה"ל תשע"ג

פגיעה בראייה בעקבות שעות מסך רבות

הילדים ובני הנוער של היום מבלים שעות רבות מול המסכים השונים. פייסבוק, חיפוש מידע, סרטים, משחקי המחשב והסמארטפון הפכו מכורח המציאות, לחלק בלתי נפרד מחיי הצעירים. ואף עם תוכנית התקשוב והטמעתה במשרד החינוך חלק ניכר משעות הלימוד  יעשה מול המחשב. כמובן שלמחשב יתרונות רבים  אך אי אפשר להתעלם מהחסרונות. אחד מהם הוא פגיעה בראייה בעקבות ישיבה ממושכת מול המסך.

אין היבט בחיים שהאינטרנט לא נותן מענה. אך האם עצרנו לרגע את עצמנו כמחנכים והורים ושאלנו שאלה בסיסית :

כמה שעות מסך הילד צורך ביום? מה ההשפעה בראייה אצל הילדים ? האם שימוש רב במחשב גורם לבעיות ראייה ולהרכבת משקפיים?ע"פ מחקרים שנעשו בתחום מדובר במיתוס שהופרך . בעיות ראיה נרכשות ונובעת בעיקר משינויים פיזיולוגיים. עם זאת, מאחר והתמונה על מסך המחשב מורכבת מאלפי נקודות זעירות, הדבר מקשה על העין לתפוס תמונה שלמה ומאלץ אותה לעשות פוקוס על התמונות בכל פעם מחדש. מופיעים כאבי עיניים הכוללים: יובש בעיניים, ראייה מטושטשת, עייפות העין, תחושת 'שריפה' בעין, רגישות לאור וכאבי ראש.

באופן אישי, ילדיי בחופשה מבלים הרבה שעות מול המסך, יש ימים שהקפיצה לבריכה היא לשלוש שעות וזמן המסך יכול להגיע לעשר שעות. כמובן שנתון זה משתנה בזמן הלימודים הסדירים, אך גם אז  יש ימים שזמן המסך הוא 4 שעות.

לדעתי עובדות ונתונים אלו מחייבים אותנו לקחת אחריות מלאה ולתת על זה את הדעת בשיח ביתי וכן בשיח בית ספרי המעלה את הנתונים, פתרונות והסכמים לגבי מספר שעות הצפייה וההפוגה הנדרשת.

מצרפת דוגמה אחת: סרטון של ילדה בת 8 שחלה אצלה ירידה בראייה בעקבות זמן ממושך בסמרטפון– ועל דרך הטיפול שעברה שהובילה לראיה תקינה.

מגזין המרכז ללימודים אקדמיים

מאוד שמחתי לקבל את המגזין ללימודים אקדמיים. עניינו אותי מאוד סטודנטים/בוגרים אשר למדו ועשו תפנית בחייהם בעקבות הלימודים ושינו גישה או ראייה שונה במוסדות חינוך שונים.

הפעם, ברצוני לשתף אודות בוגר המכללה, בעלי, אשר סיים לפני  שנתיים תואר ראשון ושני.

איך הסיפור התחיל.....

אייל עבד 10 שנים בהייטיק בתפקיד מנהל רשת . תפקיד עם בונוסים/חו'ל והתקדמות.

החל לחפש דברים שונים / נוספים. בתקופת עבודתו בהייטיק עבר  קורסים מקצועיים אשר קידמו אותו, לפתע רצה ללמוד תואר ראשון , בירר על תארים במחשבים והבין כי מחפש משהו אחר...שונה!

הפתיע את כל הסובבים ונרשם לתואר ראשון בפסיכולוגיה במכללה ללימודים אקדמיים. (דרבי בזמנו). החל את הלימודים בשביל הנפש..תוספת אישית בשבילו ולא תכנן שינוי מקצועי. עם הלימודים חלה תפנית אישית. הסתכל על עבודתו והרהר במקומו ובמטרותיו להמשך. שוב הפתיע ונרשם ללימודי ההמשך – לתואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. במקביל החברה בה עבד בארץ נסגרה, דבר שהקל על החלטה שגם כך עמד לקבל – החל ללמד כמורה למתמטיקה בתיכון ובנוסף לטפל בילדים ובני נוער עם קשיים התנהגותיים ורגשיים  בשיטת CBT  אשר למד במכללה.

כיום, 5 שנים לאחר התפנית האישית והמקצועית. שעשה בגיל 35. אני יכולה להעיד – בהתחלה היה לי קשה לתמוך אך מנגד רציתי שיעסוק במשהו שאוהב. אך הייתי סקפטית – הוא נכנס לחינוך עם המון אידיאולוגיה ורצון ללמד דרך התחברות לתלמידים, מעולמם וכך ליצור שינוי שיוביל לשינוי לימודי לבסוף. אני חשבתי שהרצון שלו אינו תואם לשטח. אך הוא הלך ללמד בביטחון בדרכו, שם דגש בהוראתו על התהליך האישי של הלומדים, חיזוקים, שיחה אישית, אמון, חוסר שיפוטיות . ולא נחל אכזבה. לא מסתכל על כך – כמערכת (שיש הרבה דברים קטנים וגדולים לייעל ולשפר בה) אלא יצר שינוי ומשהו אחר בסביבה בה נגע.

אני מרוצה מהשינוי שעשה, שבתחילה אותי קצת הפחיד. ולמדתי ממנו שצריך להעז, הוא הגדיל לי את האמונה בעיסוקי החינוכי. שהשינוי הגדול יכול להיעשות גם בקטן.

שקיבלתי את המגזין, זה גרם לי להסתכל לאחור, על כל התהליך והשינוי החיובי שעבר בעקבות הלימודים וגם עלי - כיום אני, מורה ומדריכה בחינוך המיוחד, לומדת לתואר שני בחינוך ותקשוב, בכדי לקדם את התקשוב בחינוך המיוחד. שאני רואה את הדרך שהוא עבר, יודעת ומאמינה שגם אני אוכל להמשיך להתפתח בתחום התקשוב בחינוך המיוחד ולקדם תלמידים, להעלות מוטיבציה ולהכינם טוב יותר להמשך דרכם.

חיפוש מחודש בעקבות לימודים...