המורה כתמנון

בקורס מדעי החינוך של ד"ר גילה לוי עצמון התבקשנו ליצור יצירה אישית אשר תבטא את החזון שלנו למערכת החינוך בכלי מתוקשב שנבחר.

כדימוי חשבתי על התמנון, אשר בעזרת 8 זרועותיו ועובדת היותו נטול שלד, גמיש ויכול להשתחל ולהגיע לחריצים ופתחים שונים.

כשאני מדמה את המורה לתמנון, שהוא הקשר הישיר לילד. וזרועותיו = מיומנותו  צריך להגיע לתחומים רבים בדגש על התאמה לשונות בצד החברתי, רגשי ולימודי כמובן. תוך שילוב התקשוב אשר קיים אצל הילדים הדיגיטליים. להמשיך לעודד ולתמוך בכישרונות ולקדם כל תלמיד תוך פיתוח הפוטנציאל הטמון בו. 

כמו התמנון , המורה צריך להגיע לכל ילד , לקדם ולגעת בו באמת.

זה היה הדימוי שלי בתחילת התהליך בתואר, הייתי מורה בשבתון. וכעת שחזרתי למשרתי בחינוך, אני מאמינה  כי זרועות התמנון צריכות להגיע לכל תלמיד, בכל תחום ומכיוונים שונים. עבודת המורה, משמעותית מאוד להתפתחות התלמיד. ועלינו לכוון לקידום, יצירתיות ואחריות.

בחרנו להציג את הדימוי  במצגת פוטוסטורי – המורה כתמנון

כח רצון

נושא הכתיבה בבלוג נבחר לעיתים מהרגשה או מצב בו נמצאים בחיים. היום ארצה לכתוב על התמודדות עם קשיים. כמחנכת לכיתות ו, יצרנו תוכנית מעברים חברתית אישית עם פעילויות שונות ומגוונות. חיפשתי דמות אשר תעצים את התלמידים , תתאים למפגש מעצים של הורים וילדים ותחזק את המקום של הילד ותעודד .

לאחר חיפושים רבים הגעתי לדמות אשר ניצחה לקויות וקשיים קשים ולדבריו כיום – השמים הם הגבול.

שמו אביחי שלי, נולד בריא, בגיל שנתיים איבד את שמיעתו, בגיל 4 הותאם לו מכשיר שמיעה מיוחד והחל לצמצם פערי דיבור. אך אז נפל ונחבל והחל לאבד ראייתו והגיע לאיבוד ראייה. הוריו במשך השנים נאבקו רבות על מנת שלא ילמד במסגרות חינוך מיוחד. הוא מתאר קשיים חברתיים רבים בביה"ס היסודי, רתיעה של ילדים והורים. בשנות התיכון חל מפנה חברתי ואביחי הגיע לגמר חידון התנ"ך. במשך 3 שנים התמודד בחידון, התקדם שלבים אך לא ניצח. ניסה להרים ידיים ולוותר, הוריו לא וויתרו לו. ולבסוף ניצח.

התנדב לצבא ולמד לתואר ראשון ושני. וכיום מנהל תיקי לקוחות בבית השקעות . הפך לברוקר העיוור הראשון. בעבודתו נתמך בטכנולוגיה המתקדמת. נעזר בתוכנות מיוחדות ובמגבר מיוחד לפלאפון. מערכת המחשוב הותאמה עבורו.

כיום בין עיסוקיו הרבים מתנדב כמנחה בארגון פעמונים , אשר נותן ליווי כלכלי למשפחות בבעיה פיננסית.

הזמנתי את אביחי לערב הורים וילדים. ערב זה היה בסימן "אין דבר העומד בפני הרצון". הרצאתו העניקה השראה וכוחות לתלמידים ולהוריהם.

כוחות להאמין בעצמם, לראות את חצי הכוס המלאה, להציב מטרות להתקדם ולהגשימם.

גם לי באופן אישי, השיחה איתו תרמה רבות. ואכן השמים הם הגבול!

האתר של אביחי שלי :

http://www.my-goal.org.il/

סרטון לצפייה מהרצאותיו-סיפורו וסדר יומו.

הערכת עמיתים

בקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של המרצה ד"ר אתי כוכבי, נתבקשנו להעריך אתר לימודי.בחרתי את האתר "הסוד של מיה" של מט"ח. בחינת התאמת המטרות, התאמה לגיל היעד, עיצוב וכו'. הערכה הייתה עבורי עניין מקצועי והערכתי בצורה ניטרלית.

בהמשך הקורס נתבקשנו לבנות יחידת לימוד.

בניית היחידה דרשה השקעה רבה בתכנון , בחשיבה וכן בביצוע. לאחר סיום בניית היחידה נתבקשנו להעריך יחידת לימוד של סטודנטים בקורס. לפתע מטלת ההערכה קיבלה זווית שונה. אני מעריכה חברים מספסל הלימודים.ניגשתי למטלה זו בכובד ראש ובמקצועיות רבה. ניתחתי את המחוון והנדרש ממני בכדי שעמיתיי הסטודנטים יקבלו הערכה מכבדת, שתהווה חלק מהתהליך שהם עברו וילמדו מהמשוב שיקבלו. ואם צריך לשנות או לחדד מטרה / פעילות מסויימת. הייתי שלמה מאוד עם הערכתי שכמובן כללה את הנקודות החיוביות וכן נקודות לשיפור.

מנגד הופתעתי לקרוא את ההערכה שקיבלתי. נחשפתי לסוג שונה של הערכה. משוב ללא לקיחת אחריות מלאה. אשר לא נעשה לדעתי בצורה  שתגרום לי לשנות, לשפר ולא האירו לי נקודות רלוונטיות לשיפור.

ילדי הבלוגים

אנו כסטודנטים כותבים ומעדכנים בלוג מדי שבוע. את ההתפתחות האישית שלנו בכתיבה אפשר לראות בפוסטים, בתכנים ובאופן הכתיבה.

חיפשתי ברשת תהליך דומה אצל ילדים. האם הוא קיים ובאיזה תכנים ותחומי עניין עוסקים בלוגים של ילדים.

לאחר חיפוש לא רב הופתעתי לטובה מבלוגים שונים. (כמובן שהיו גם פחות איכותיים)  מבחינים מייד כי מדובר בילדים דיגיטליים. למדו את טכניקת הכתיבה בבלוג מבחינה עיצובית, מבחינת הכתיבה, הניסוח. חלקם כותבים על חייהם מעין יומן אישי. המחשב בעצם החליף את העט והנייר.

הבלוגים נחשבים למעט יותר בטוחים מהפייסבוק. לדוג': ההרשמה לאתר מוגבי מותנית באישור הורה במייל וכן קיימת אופציית "ילד משרוקית" ילד עם ותק שעבר הכשרה מתאימה ותפקידו לשמור על שפה נקייה ולהתריע מפני גורמים עויינים.

לדעתי ילד שמנהל בלוג איכותי, עם מגוון תחומי עניין ירוויח גם הגשמה עצמית ואחריות, כמו כן זהו  כלי חשוב עבור ילדים שקטים ומופנמים אשר יכולים להביע את עצמם ולהיפתח בהדרגה.

מצרפת קישורים:

  

1)בלוג של נערה – המשמש מעין יומן אישי

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816478&catcode=&year=2012&month=8&day=0&pagenum=2&catdesc=

-       אתר המאפשר בלוגים בטוחים יותר לילדים. Mogobe(2

http://mogobe.walla.co.il/parents.aspx

חוק חינוך חינם - חינוך יקר!

 מדוח מבקר המדינה עולה כי למרות כללים ברורים שקיימים, ההורים נדרשים לשלם כספים באמצעות שימוש בסעיפים שונים 

חוזר מנכ"ל קובע באופן מפורש כי ההורים צריכים לכסות את עלות הביטוח מפני תאונות אישיות ושאר התשלומים הם בגדר רשות בלבד. מבדיקת המבקר עולה כי למרות זאת בין השנים 2010  –  2009 נגבו בפועל כמיליארד ₪ יותר. הסעיפים שבהם ניתן לבתי הספר לחרוג הם סעיף "שירותים מרצון" וכן "תגבור מקצועות" בהם אין הגבלה על הסכום שגובים מההורים.

בחטיבות ובתיכונים ההורים נדרשים לשלם על מגמות ייחודיות וכן תל"ן (תוכנית לימודים נוספת, העשרה) בתי ספר משבצים שעות אלו בסוף יום הלימודים כך שתלמיד שלא משלם הולך הביתה.

אופציות אלו יוצרות מעמדות וחוסר שיוויון. הורים מהמעמד הנמוך לא פונים לבתי הספר בהם גובים תשלומים גבוהים והפערים גדלים.

לדעתי, על משרד החינוך לרענן ולחייב לנהוג בכפוף למדיניות משרד החינוך וכן להגביל  את תשלומי הרשות ולבצע מנגנון בקרה בנושא. וכמובן על ההורים המודעים לחוק ולכלליו לדווח על חריגות .

מצרפת קישור לפירוט תשלומי הורים, המתפרסמת כל שנה ופתוחה  להורים.
טבלת תשלומי הורים שנה"ל תשע"ג

פגיעה בראייה בעקבות שעות מסך רבות

הילדים ובני הנוער של היום מבלים שעות רבות מול המסכים השונים. פייסבוק, חיפוש מידע, סרטים, משחקי המחשב והסמארטפון הפכו מכורח המציאות, לחלק בלתי נפרד מחיי הצעירים. ואף עם תוכנית התקשוב והטמעתה במשרד החינוך חלק ניכר משעות הלימוד  יעשה מול המחשב. כמובן שלמחשב יתרונות רבים  אך אי אפשר להתעלם מהחסרונות. אחד מהם הוא פגיעה בראייה בעקבות ישיבה ממושכת מול המסך.

אין היבט בחיים שהאינטרנט לא נותן מענה. אך האם עצרנו לרגע את עצמנו כמחנכים והורים ושאלנו שאלה בסיסית :

כמה שעות מסך הילד צורך ביום? מה ההשפעה בראייה אצל הילדים ? האם שימוש רב במחשב גורם לבעיות ראייה ולהרכבת משקפיים?ע"פ מחקרים שנעשו בתחום מדובר במיתוס שהופרך . בעיות ראיה נרכשות ונובעת בעיקר משינויים פיזיולוגיים. עם זאת, מאחר והתמונה על מסך המחשב מורכבת מאלפי נקודות זעירות, הדבר מקשה על העין לתפוס תמונה שלמה ומאלץ אותה לעשות פוקוס על התמונות בכל פעם מחדש. מופיעים כאבי עיניים הכוללים: יובש בעיניים, ראייה מטושטשת, עייפות העין, תחושת 'שריפה' בעין, רגישות לאור וכאבי ראש.

באופן אישי, ילדיי בחופשה מבלים הרבה שעות מול המסך, יש ימים שהקפיצה לבריכה היא לשלוש שעות וזמן המסך יכול להגיע לעשר שעות. כמובן שנתון זה משתנה בזמן הלימודים הסדירים, אך גם אז  יש ימים שזמן המסך הוא 4 שעות.

לדעתי עובדות ונתונים אלו מחייבים אותנו לקחת אחריות מלאה ולתת על זה את הדעת בשיח ביתי וכן בשיח בית ספרי המעלה את הנתונים, פתרונות והסכמים לגבי מספר שעות הצפייה וההפוגה הנדרשת.

מצרפת דוגמה אחת: סרטון של ילדה בת 8 שחלה אצלה ירידה בראייה בעקבות זמן ממושך בסמרטפון– ועל דרך הטיפול שעברה שהובילה לראיה תקינה.

מגזין המרכז ללימודים אקדמיים

מאוד שמחתי לקבל את המגזין ללימודים אקדמיים. עניינו אותי מאוד סטודנטים/בוגרים אשר למדו ועשו תפנית בחייהם בעקבות הלימודים ושינו גישה או ראייה שונה במוסדות חינוך שונים.

הפעם, ברצוני לשתף אודות בוגר המכללה, בעלי, אשר סיים לפני  שנתיים תואר ראשון ושני.

איך הסיפור התחיל.....

אייל עבד 10 שנים בהייטיק בתפקיד מנהל רשת . תפקיד עם בונוסים/חו'ל והתקדמות.

החל לחפש דברים שונים / נוספים. בתקופת עבודתו בהייטיק עבר  קורסים מקצועיים אשר קידמו אותו, לפתע רצה ללמוד תואר ראשון , בירר על תארים במחשבים והבין כי מחפש משהו אחר...שונה!

הפתיע את כל הסובבים ונרשם לתואר ראשון בפסיכולוגיה במכללה ללימודים אקדמיים. (דרבי בזמנו). החל את הלימודים בשביל הנפש..תוספת אישית בשבילו ולא תכנן שינוי מקצועי. עם הלימודים חלה תפנית אישית. הסתכל על עבודתו והרהר במקומו ובמטרותיו להמשך. שוב הפתיע ונרשם ללימודי ההמשך – לתואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. במקביל החברה בה עבד בארץ נסגרה, דבר שהקל על החלטה שגם כך עמד לקבל – החל ללמד כמורה למתמטיקה בתיכון ובנוסף לטפל בילדים ובני נוער עם קשיים התנהגותיים ורגשיים  בשיטת CBT  אשר למד במכללה.

כיום, 5 שנים לאחר התפנית האישית והמקצועית. שעשה בגיל 35. אני יכולה להעיד – בהתחלה היה לי קשה לתמוך אך מנגד רציתי שיעסוק במשהו שאוהב. אך הייתי סקפטית – הוא נכנס לחינוך עם המון אידיאולוגיה ורצון ללמד דרך התחברות לתלמידים, מעולמם וכך ליצור שינוי שיוביל לשינוי לימודי לבסוף. אני חשבתי שהרצון שלו אינו תואם לשטח. אך הוא הלך ללמד בביטחון בדרכו, שם דגש בהוראתו על התהליך האישי של הלומדים, חיזוקים, שיחה אישית, אמון, חוסר שיפוטיות . ולא נחל אכזבה. לא מסתכל על כך – כמערכת (שיש הרבה דברים קטנים וגדולים לייעל ולשפר בה) אלא יצר שינוי ומשהו אחר בסביבה בה נגע.

אני מרוצה מהשינוי שעשה, שבתחילה אותי קצת הפחיד. ולמדתי ממנו שצריך להעז, הוא הגדיל לי את האמונה בעיסוקי החינוכי. שהשינוי הגדול יכול להיעשות גם בקטן.

שקיבלתי את המגזין, זה גרם לי להסתכל לאחור, על כל התהליך והשינוי החיובי שעבר בעקבות הלימודים וגם עלי - כיום אני, מורה ומדריכה בחינוך המיוחד, לומדת לתואר שני בחינוך ותקשוב, בכדי לקדם את התקשוב בחינוך המיוחד. שאני רואה את הדרך שהוא עבר, יודעת ומאמינה שגם אני אוכל להמשיך להתפתח בתחום התקשוב בחינוך המיוחד ולקדם תלמידים, להעלות מוטיבציה ולהכינם טוב יותר להמשך דרכם.

חיפוש מחודש בעקבות לימודים...

בחופש הגדול - אני יכול הכל? כמה?

בחופש הגדול – אני יכול הכל?

אנו כמחנכים ומורים מחכים מאוד לחופש הגדול, משתחררים משיגרה עמוסה הדורשת עקביות, השקעה, יצירתיות באינטנסיביות רבה.  

במקביל אלינו גם התלמידים מקבלים "הרבה ימיי חופשה" לתלונת הורים רבים העובדים. איך מתמודדים?  סדר היום שונה, נותנים להם לפרוק עול?

אני מאמינה כי צריך לתת גם להם להרגיש חופשה, פחות מחוייבים ונדרשים, אין מטלות , מבחנים וזמנים בהם צריכים לעמוד.

אך בנושא הזמנים ותכניהם רציתי לעסוק. יש יותר זמן פנוי לכל תחביביהם. טלויזיה ומחשב בעיקר.

אני מאמינה כי גם בחופש צריך בקרה ומעקב שלנו ההורים. הגבלה בזמנים  - הכתיבה בפייסבוק והגלישה מאוד שואבים, נכנסים לעדכן, להתעדכן ויכולים להשקיע בכך שעות רבות בלי לשים לב לזמן.

בחטיבה בה לומדת בתי, ערכו להם סדנאות בנושא המחשב לפני החופש הגדול.

הסדנאות עסקו בנושאי הזמנים, התכנים, צורת הכתיבה וההתבטאות. "כוחה של מילה" משמעותה של אמירה עוקצנית – למרות שנראה שהחבר שירדו עליו זורם שיקפו להם איך הוא באמת מרגיש. אני יכולה להעיד כי סדנאות אלו כן העלו את המודעות לגבי צורת הכתיבה, כתיבה מכובדת ומכבדת אצל ילדי . (התערבות הורית ובית ספרית)

 בנושא הזמנים והשאיבה – אני מוצאת אותנו, ההורים, צריכים וחייבים להתמודד עם הרביצה. להגביל ולשים את הגבולות הנכונים . (התערבות ומעורבות הורים)

התלמידים קיבלו בסיום פד מחשב, עליו רשומות הוראות הפעלה – העוסק באחריות, משמעות זמן גלישה ותוצאות לחיצת הכפתור. וכן כללים בסיסיים  וחשובים לפייסבוק:

1)      לכתוב תמיד בצורה מכובדת.

2)      בכל תמונה שמעלים צופים לפי אנשים.

3)      אל תתנו אף פרט מזהה למי שאינכם מכירים בוודאות.

4)      שחושבים שמשהו לא בסדר – שתפו מיד מבוגר.

5)      לא נפגשים עם אדם שהכרנו באינטרנט או בפייסבוק.

לדעתי, סדנאות ומעורבות בית ספרית נדרשות ולא ניתן להתעלם בביה"ס אך האחריות היא במעקב, משמעות וסגנון הכתיבה, וזמנים היא על ההורים.

סיפור לא שגרתי על אהבה בכיסא גלגלים

לא תמיד ניתן להסביר את העבודה האמיתית בחינוך המיוחד. התקדמות של תלמיד הנראית לי כהישג גדול נראית בעיניהם של חבריי שאינם אנשי חינוך כמזערית.

בסיכומי שנה, אני מבינה את גודל ההשקעה במטרות שונות שחלקם הושג.

לרוב, איני קוצרת  את פירות  ההשקעה בתלמיד בשנתיים/שלוש שנות חינוך. תלמידיי עוברים לחטיבה, תיכון.וממשיכים ומנסים להתקדם בתלם.

היום קראתי כתבה המציגה סיפור לא שגרתי על אדם הלוקה בשיתוק מוחין הסובל מנכות מלאה שעבר הסמכה לרבנות, פרסם ספר ומאמרים הלכתיים הנותנים מענה בהלכה לאנשים עם מוגבלויות ומנהל בלוג. ולהפתעת הרבה אנשים - התחתן.

קישור לכתבה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4253098,00.html

סרטון החתונה ריגש רבים, חלק העלו  שאלה לגבי לגיטימיות החתונה או המשך חייהם אך קולות אלו התמוססו לנוכח שמחת המגיבים.

אין לי ספק כי זוג זה ימשיך לקבל תמיכה ותיווך  פיזי צמוד כפי שהיה מקבל כל אחד מהם באם היה נשאר בודד.

לדעתי, לגיטימי מאוד החיבור, מרגש ומציג את האדם הלוקה בשיתוק מוחין  כפגוע פיזית עם חשיבה תקינה.

 מקרה זה מחזק את גישתי לגבי התמודדות  והתקדמות אישית אצל התלמיד / אדם בחינוך המיוחד.

אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית

מהיום אמרו : "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית"

שר הרווחה משה כחלון החליט לשנות את המונח "פיגור שכלי", ומעתה הציבור מתבקש לומר "אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית"

כשאנחנו אומרים 'פיגור' אנחנו בעצם שמים אנשים במצב נחות מאיתנו.

מפגר" או "סובל מפיגור שכלי" לא מכבד."

 בעולם שינו את המונח פיגור שכלי כבר לפני 6 שנים

 אצלנו בארץ יתחילו מעכשיו להטמיע את המונח החדש "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" 

לדעתי – שינוי זה היה מחוייב, ואף יפה שעה אחת קודם.

כבר בניסוח המונח המתחיל במילה – אדם !! ברור שצריך להסתכל עליו כאדם, פניה זו מונעת סטיגמה, לגלוג והשפלה. הן לאדם עם המוגבלות שכבר סובל והן למשפחתו והסובבים אותו.

כמו כן, תזכורת ההגדרה וההבדל בין לקות למוגבלות

ההגדרה כ"לקות שכלית" משאירה את הבעיה אצל האדם ואילו התייחסות כמוגבלות מרחיבה את הסוגיה ושואלת: מה בסביבה, בהתייחסות, בעזרים ועוד מגביל את אותו אדם, או אילו תמיכות אנחנו יכולים לתת על מנת לאפשר לו תפקוד ראוי בחברה.

השר כחלון הנחה להחיל את המונח החדש בחוקי המדינה ובכל המסמכים הרשמיים של המשרד.

שינוי מבורך!

קישור לכתבה:

http://www.zepo.co.il/katava.asp?NewsID=12659&CatID=37

תהליך הכתיבה בבלוג

תהליך כתיבה - בפוסט זה אסכם את תהליך הכתיבה בבלוג. ואני מתחברת לכך שזהו תהליך שאני עדיין בעיצומו.

כתיבה  בעיקרה היא העברה ועיבוד של "דיבור פנימי" שבין אדם ובין עצמו. בבלוג הכתיבה הינה אישית, אך לקחתי בחשבון כי הוא אינו פרטי. ופתוח לקהל הרחב.

בתחילת התהליך בחירת הנושאים הייתה קשה, כתיבה, מחיקה..

לאחר 3 פוסטים כבר חיכיתי לעיתוני השבת, ידיעות מגוונות וחשבתי כבר איך לשלבם בפוסט. כמובן בדקתי את התאמתם.אך הכתיבה יותר טבעית ופחות הססנית.

בלוג זה המחיש לי מהו תהליך כתיבה.

עדין מתחבטת בהתאמתו לכיתה ולתלמידים. האם סביב נושא ספציפי/תחום דעת מסויים.

 בטוחה שאמצא לכך תשובה בהמשך.

ראש הממשלה בפייסבוק

הצעות חוק לראש הממשלה – בפייסבוק

מחוקקים צעירים: בני נוער הציעו חוקים לראש הממשלה

משרד ראש הממשלה הזמין בני נוער בפייסבוק להגיש הצעות חוק והנוער לא נשאר אדיש: הגיעו מעל אלף הצעות, החל מבעלות ציבורית על קבוצות כדורגל ועד לדרישה לשקיפות שלטונית

בנימין נתניהו רותם את הניו - מדיה וכך מתחבר גם לבני הנוער, אשר הוזמנו להעלות נושאים המעניינים אותם ומאתגר בניסוח הצעות חוק שיובילו לשינוי.

בלשכת ראש הממשלה ציפו למאות בודדות של הצעות והופתעו מאלפי ההצעות.

כמות ההצעות הגדולה הייתה לגבי שינוי / ביטול בחינות הבגרות ובהתאם שינוי שיטת הלמידה.

ראש הממשלה השיק דף פייסבוק רשמי בעברית, שמונה כיום יותר מ - 22 אלף אוהדים, נוסף לכ-190 אלף חברים בעמוד הפייסבוק הפוליטי שלו, הולך וגובר השימוש בפרופילים השונים ברשתות החברתיות. הפרופילים מאפשרים לראש הממשלה דיאלוג ישיר עם הציבור ללא צורך בתיווך כלי התקשורת ומאפשר גם לקבל תגובות ומשוב ישירים מהציבור.

יש מהציבור שיטענו כי זו תעמולה פוליטית, פניה לקהל הבוחרים העתידי. לדעתי, הם צודקים. אני מסתכלת על כך מההיבט החינוכי חיובי. גם ראש הממשלה לא מתעלם אלא מצטרף לחידושים ומתחבר לנוער. נתניהו השיג השתתפות פעילה, הבעת דעה, פיתוח ועידוד החשיבה.

צריך שוב לשקול את השימוש במשרד החינוך בפייסבוק, ככלי חינוכי לצורך למידה, עניין, שיתוף, משוב, מעורבות ודיון מקוון וכו'.

בכלי זה בטוח כי ההשתתפות תהיה פעילה !   

לצפייה בדף הפייסבוק – של ראש הממשלה

 http://www.facebook.com/HEBPMO

קשב וריכוז

השנה בשבתון אני מלמדת מספר שעות תלמידי שילוב, באחת השיחות שיתפו  אותי  כי יש להם בעיה, הם חולים במחלה. אמרו להם שיש להם הפרעת קשב וריכוז. הם סיפרו זאת בחשש, בושה ואני זיהיתי בלבול, חוסר ידע.

בהמשך השיחה הבנתי כי ההורים, מחנכת ונירולוג לא ממש סיפקו להם הסבר על הלקות.

למפגש הבא, אני הגעתי מוכנה. הודיתי להם על כך ששיתפו אותי בנושא כל כך אישי. שאלתי אותם מה יודעים על הלקות? מה היו רוצים לדעת?

הם בעיקר ידעו על תופעות לוואי של התרופה ובעיקר שיתפו בהערות וגערות מתלמידי הכיתה ומחלק מהמורים. בעיקר על מקרים כמו תיפוף עם העיפרון על השולחן, התפרצויות מילוליות לדברי המורה או צורך עז ופתאומי לקום ולצאת מהכיתה בכדי להתאוורר לכמה דקות וכו'.

אני הסברתי להם על הלקות, הגורמים ואף הראיתי להם סרטון המותאם לגילם/הבנתם.

כעבור יומיים קיבלתי שיחת טלפון מאם אחד התלמידים. הוא הראה לה הסרטון, בעקבותיו התפתחה ביניהם שיחה טובה ואמיתית אשר לא התקיימה עד היום. התרגשה, הודתה לי וביקשה שאקשר בנושא בין הילד לבין המחנכת.

יצרתי קשר בנושא עם המחנכת, לאחר מכן היא קיימה שיחה פרטנית עם התלמידים המדוברים. הם ביקשו ממנה שתסביר בכיתה על הלקות בלי לנקוב בשמות. התפתח שיעור כישורי חיים טוב לדבריהם. היא הראתה הסרטון והסבירה. תלמידים שיתפו לגבי אחיהם, משפחתם שאלו ואולי הצלחתי לגרום לכך שיגלו רגישות לשונה שהרבה התנהגויות הם לא באשמתם.

מצרפת סרטון מבריינפופ, נדהמתי מהרלוונטיות ומהתאמתו לגיל היסודי.

http://www.brainpop.co.il/category_13/subcategory_335/subjects_861/

פייסבוק !

פייסבוק

בסמסטר זה ניסיתי להתחבר לפייסבוק, להיות פעילה.

אכן יצא לי להתחבר שוב לחברים מזמנים ותקופות שונות מהעבר (תיכון, צבא, תואר ראשון..)

לאחר ההיקשרות המחודשת, החלפת עדכונים, מצאתי את עצמי מתעדכנת בדברים רבים לא רלוונטים, אשר לא מוסיפים לי שום דבר הכרחי.

לדוג: תמונה של בנות חברתי מהצבא מורידות אשפה, משפטים "חכמים" מהאינטרנט....

דברים שאינם באמת בעלי חשיבות.

בנוסף, ראיתי שלא משנה מה אנשים יכתבו/יצרפו – יקבלו לייק/תגובה טובה ויהי מה, לעיתים אף בצורה הנוגדת את הרגשתם האמיתית כלפי החבר.

לסיכום, הפייסבוק שבעצם פירושו  "ספר פנים"   כפי שהוא מתנהל אצלי סביב חברי לא מושך אותי להיכנס כל יום לעדכן ולהתעדכן בדברי היומיום ולדעתי, איני מפסידה דבר אלא מבזבזת זמן. אולי בשלב הבא אנסה באמת להיכנס לקבוצות סגורות בנושאים רלוונטים לי אישית.

מצרפת כתבה "הומוריסטית" על יאיר ניצני, המתנתק/נגמל מהפייסבוק.

אני והפייסבוק כבר לא - יאיר ניצני

חוק השאלת ספרי לימוד

לאחר אישור התיקון מובטח כי בכל בית ספר יתקיים הליך פומבי שבו יתבקשו כל הורי התלמידים להביע הסכמתם להשתתף בתוכנית. אם למעלה מ-60% מההורים יסכימו לכך, יצורף בית הספר לתוכנית ההשאלה. עלות ההשתתפות- 280 שקלים לתלמיד בבית הספר היסודי ו-320 שקלים בבתי הספר העל יסודיים.

יו"ר הוועדה ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הוסיף כי יש לערוך בתחילת כל שנה שיעור שיסביר לתלמידים את מהות התוכנית ובמיוחד את חשיבות השמירה על הספרים למען כלל התלמידים.

אני מסכימה איתו, שחשוב להביא למודעות התלמידים ולהעביר להם אחריות על שמירת הספרים. בנוסף לזה, לדעתי, צריך לחבר את זה לנושא "הנייר", להגביר המודעות ושגם אנחנו משתתפים בפועל בהצלת המצב, זהו צעד חינוכי החוסך כריתת עצים רבים. יתרון חינוכי לצד החיסכון הכספי.

מטרות החינוך

במסגרת הלימודים, אני רואה את השינויים העצומים בעולם מבחינה טכנולוגית, שנוגעים ומגיעים לחינוך (וטוב שכך!!)

כל הזמן חששתי מכך שאני צריכה "להדביק קצב" ללמוד את כל יכולות הטכנולוגיה, לשלוט בהם. הבנתי שהשימוש בכלים הטכנולוגים = עובדה !

גם אם בביה"ס עדיין חוששים, ונמצאים בתחילת התהליך, לא חוזרים אחורה.

אך מה שמעסיק את מחשבותיי כעת– מטרות החינוך, ההישגים נדרשים השתנו מעט. אך האם אנחנו כאנשי חינוך באמת מכינים את הדור הבא לעולם הגדול המתפתח, שיוצר, ימציא וינהל רשתות. עשייה שנמצאת ממש באצבעות, בדמיון יצירתיות וכו'

בעצם אנו המורים צריכים להתמודד עם אתגר חדש וגדול.

איזה ידע, מיומנויות יהיו דרושים לתלמידים ? שאלה מעניינת. אך התשובה לא ידועה לי. כאשר בנו את המטרות, לי כתלמידה הם התאימו אך לא ניבו איך יהיה העולם עכשיו. או איזה מטרות יתאימו ויקדמו את בני, בן ה  - 3, שנולד בשנת 2009 . מה הוא יצטרך לדעת בעוד  15 שנים שיסיים תיכון? איך אז יהיה העולם?

יכול היות במציאות המשתנה יהיו מטרות אחרות, שיהיו לי זרות ואולי לא מובנות, אך ארצה לחשוב שיתאימו למציאות המשתנה ולא יצעדו או ישרכו אחריה.

רשמים מיום העיון

התרשמות ורשמים מההרצאות ביום העיון

ההרצאות ביום העיון היו מעניינות  ומגוונות. כל מרצה העצים את מקומי בנושא התקשוב.

עלו קשיים ולבטים אמיתיים מהשטח, ולא תמיד יש פתרונות.

אך השאלה שאני מתחבטת בה – איך אמצא את מקומי בשינויים  עם הקשיים הקיימים? הדרך לא חלקה ומובנית ובמיוחד לא בחינוך המיוחד. נראה שכרגע השינוי  יגיע ממני – אולי יראה קטן אך יכול  לגעת..

אני יצאתי מיום זה עם אישור ומודעות לקשיים ומצד שני, באופיי, איני אוהבת להישאר בצד התירוצים והקיטורים. אלא זה קידם אותי לחשוב איך אני, בכוחותיי אקח את התקשוב אליי לחינוך המיוחד בצורה יעילה שתהווה עוד חיזוק למיומנויות ואסטרטגיות.

אני מאמינה שלתלמידים אשר מילים/טקסטים מאיימים עליהם, חוו כישלונות רבים ומתקשים בפיענוח/הבנת הנקרא וכו' נמצא את הדרך האחרת, אשר תעקוף את קשייהם, תגרום לחוויות הצלחה בסיסיות תחזיר ביטחון ותעלה יכולות. להמשך התקדמות ולמידה.

מצרפת תמונה אשר מבחינתי מסמלת חיבוק של מילים, חיבוק של יכולות. אני מאמינה ששילוב נכון של טכנולוגיה וגישה חינוכית אנושית המתאימה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים תוביל התקדמות.

שינוי הוראה.. סביבה ..

שינוי הוראה ..סביבה..

השנה זו שנת שינויים עבורי, עצירה והסתכלות אחרת.

שבתון ראשון, תואר שני – אתנחתא !

את הסמסטר השני בלימודים התחלתי מנקודת פתיחה אחרת, שונה ויותר בטוחה.

לאחר הכרות עם כלים רבים בתקשוב, שלא את כולם אני מבצעת בצורה עצמאית וספונטנית. הבנתי את מהות השליטה והמסוגלות שלי – אין לי 100% שליטה ויידע בכל הכלים הקיימים – וזה לגיטימי. המירוץ אחר שליטה מלאה לא הכרחי. אך הביטחון שרכשתי, פחות היסוס ופחד, הובילו אותי, פתחו אותי  ומניבים תוצאות ותפקוד יותר יעילים.

בפועל – אני ניגשת למטלות בצורה יותר עצמאית, פותרת בעיות בפחות לחץ ונהנית מכך.

עבורי – זהו הישג !

תואר בתקשוב ?!

מעט על עצמי,
במשך שנות עבודתי בהוראה, תמיד עבדתי ותרמתי בחינוך המיוחד. 6 שנים עם ילדי PDDואוטיזם, ולאחר מכן 6 שנים מחנכת בכיתות ליקויי למידה בביה"ס רגיל. השנה יצאתי לשנת שבתון ראשונה. טבעי היה שארשם לתואר שני בחינוך מיוחד. אך דווקא בבואי מהחינוך המיוחד רציתי להיחשף וללמוד יותר בתחום התקשוב.
ההחלטה להירשם לתואר זה, הכניסה אותי למתח. מכיוון שלא נחשפתי בשנות עבודתי לתחום התקשוב המתקדם. וזו פעם ראשונה מזה הרבה שנים שקיים פער  בתפקודי ואיני בקיאה ושולטת  בנעשה. 
לעומת זאת, ידעתי שהשינוי לתלמידים בתקשוב והתקדמותם דרך תחום זה תלוי בי.
בבלוג זה אנסה לתעד את התהליך האישי ההתפתחותי שלי - בתור מורה מסורתית, ומעניין מה באמת אפיק מכך לחיי  האישיים והמקצועיים.