סיפור לא שגרתי על אהבה בכיסא גלגלים

לא תמיד ניתן להסביר את העבודה האמיתית בחינוך המיוחד. התקדמות של תלמיד הנראית לי כהישג גדול נראית בעיניהם של חבריי שאינם אנשי חינוך כמזערית.

בסיכומי שנה, אני מבינה את גודל ההשקעה במטרות שונות שחלקם הושג.

לרוב, איני קוצרת  את פירות  ההשקעה בתלמיד בשנתיים/שלוש שנות חינוך. תלמידיי עוברים לחטיבה, תיכון.וממשיכים ומנסים להתקדם בתלם.

היום קראתי כתבה המציגה סיפור לא שגרתי על אדם הלוקה בשיתוק מוחין הסובל מנכות מלאה שעבר הסמכה לרבנות, פרסם ספר ומאמרים הלכתיים הנותנים מענה בהלכה לאנשים עם מוגבלויות ומנהל בלוג. ולהפתעת הרבה אנשים - התחתן.

קישור לכתבה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4253098,00.html

סרטון החתונה ריגש רבים, חלק העלו  שאלה לגבי לגיטימיות החתונה או המשך חייהם אך קולות אלו התמוססו לנוכח שמחת המגיבים.

אין לי ספק כי זוג זה ימשיך לקבל תמיכה ותיווך  פיזי צמוד כפי שהיה מקבל כל אחד מהם באם היה נשאר בודד.

לדעתי, לגיטימי מאוד החיבור, מרגש ומציג את האדם הלוקה בשיתוק מוחין  כפגוע פיזית עם חשיבה תקינה.

 מקרה זה מחזק את גישתי לגבי התמודדות  והתקדמות אישית אצל התלמיד / אדם בחינוך המיוחד.